קצת עלי
קיבלתי את הכינוי "ראיסה" איך שעברתי לפינה שלי בשוק.
כנראה בגלל שהדלת שלי פתוחה לכל העם, בערך כמו בית הנשיא ביום העצמאות, רק כל השנה.
או בגלל שכל אורח שנכנס אליי הביתה הוא חשוב מבחינתי אותו הדבר כמו אצל הנשיא, ואולי, אולי בכלל בגלל שאני זאת אני. מעורבת בכל פרט, מתערבבת ולפעמים קצת קשוחה, אבל זה רק כי אני רוצה תמיד לתת את הטוב ביותר.
בקיצור, נדבק עליי ה"ראיסה" והבית שלי הפך תחנת רכבת מבוקר ועד לילה. אנשים באים כי הם רעבים, כי הם צמאים למשקה טוב שעוקץ בגרון ומחמם את הנשמה, כי הם רוצים להכיר לי את הדייט החדש שלהם (אינשאללה תהיה חתונה) וגם כי אני עושה את הקציצות דגים והסיגר טלה הכי טובים ביפו.
