קצת עלי

וואי וואי, איך אני אוהבת לבשל. כל שישי שבת להמציא מנות חדשות שלא ישעמם. איך אני שמחה על חומרי הגלם המופלאים של אזור הים התיכון שלנו. על שפע התבלינים של צפון אפריקה, הזיתים והיוגורט של יוון, הפסטה והעגבניות של איטליה והעשבים, הבשר והדגים של ישראל. כמה קל וכיף לעשות אוכל טוב, טרי. פשוט וטעים כשיש כאלה מצרכים. ראיסה לא צריכה הרבה כדי לעשות קסמים.
אני מדברת ומדברת על עצמי כאילו מי שישמע, אבל לרגע אני לא שוכחת שלבד הייתי מזמן נופלת מהרגליים. בלי יוסי במטבח שהופך מתכונים לצלחות מהממות ואריאלה בבר שמשקשקת בשתי ידיים משקאות ועוד כל הכוכבים שלי שמארחים וקוצצים ומגישים ומנקים וסוחבים ומנגנים, בלעדיהם ראיסה לא הייתה ראיסה.
כל יפו מכירה אותי, אבל יפו חביבתי, היא כפר קטן ואני תמיד שמחה שבאים אליי אנשים חדשים מרחוק, אז הדלת פתוחה ואתם יכולים לבוא בכל זמן.